<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תק"צ</h1>
<h2>דף מד:</h2>
לא יפה סח אותו הבחור כי ידעתי כי רבינו שלמה פירשה כמותך. וגם לי לבב כמו כן כי ההיא דזבחים אפי' תינוקות של בית רבן יודעין ולא ישגו בה. אך אני כן דנתי. אם דינר זהב שויו כ"ה למשקלו לא מצינו מנה קדמוני מופלג משלנו כך (להוקיל) [להוקיר] הזהב ולהוזיל הכסף. ועוד מהו בעובי דינר זהב אם הוא שוה לשל כסף. ועוד קשיא לי ההיא דבכורות [נ' ע"א] דגבי פדיון הבן דקאמר התם דקיהיב דינרא טיריינא שיפא ומהדר לה שתותא וזוזא. ופריך אי הכי בצרי לה אלא יהיב ליה בוצרא ושתותא. מה זה שיגעון לבעל התלמוד שאומר זוזא ושתותא. לימא ליה מהדר ליה חומשא. דחומשא של כ"ה היינו חמשה. אלא הכי פירושא ועיקר דמילתא דדינר של זהב פי שנים בדינר של כסף לפי שהכבד וגם הוא הדינר של זהב. וכן מוכיח (באגרת) [באגדת] ר' אליעזר בן הורקנוס דקאמ' התם [נ'] שיקלי זהב שלש מאות של כסף. אם כן נמצאת למד שמשקל זהב י"ב משקלות של כסף. וזה לפי משקל שלנו כשהוא מזוקק ושחוט. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו. וההיא דבכורות אתיא שפיר השתא דמהדר ליה זוזא של הכרעות דקלבון חצי מעה במסכת שקלים. וי"ב קילבונות ו' מעות ומעות דינר. דהיינו ד' דינרי' שהוא יותר על ה' שקלים בעיקר הדינר זהב לששה חלקים לא היה מחזיר רק השתות לבדו. לפיכך לא כלל הזוזא עם השתות להיות (כן) [בין] הכל חומשא. שכשפורטו אצל שולחני נוטל ב' קילבונות להכריע. ומשום הכי לא כייל. ולפי דרכי הדריינא טריינא שייפא משום טיבעא של ירושלם. ואמרי' (טיבע) [מטבע] של ירושלם דוד ושלמה מצד אחד וירושלם עיר הקדש מצד אחד. ומה ענין הדריינוס למטבע של ירושלם. אלא הכי פיר' דינר הדריינא עגול. כדאמרי' הדר הודרנא. טריינא גדול כטריתא. כדאמרינן גבי המלוה את חבירו על המטבע אפי' כי נפייא אפי' כי כתריטא. (וכן) [ובין] התיו לטית לא קפיד. שייפא. נישופא צורתן כדאמרי' השף מטבע של חבירו.
